1. ביום 30.08.10 ניתן צו כינוס כנגד החייבת לבקשתה. החייבת הצהירה כי היא חבה סך כולל של 121,643 ש"ח לשלושים ושניים נושים. בפועל הוגשו לכנ"ר שלוש עשרה תביעות חוב בסך כולל של 150,704 ש"ח. במסגרת צו הכינוס הושת על החייבת תשלום חודשי בסך של 100 ש"ח.
2. עובר לדיון בהכרזת החייבת פושטת רגל הגיש הכנ"ר חוות דעת שנערכה על ידי חוקר מטעמו. בחוות הדעת ציין החוקר כי לטענת החייבת חובותיה נוצרו במהלך השנים בהן הייתה נשואה, כשבעלה, ממנו התגרשה בשנת 1999, גנב המחאות מחשבונה הפרטי והשתמש בהן לצרכיו האישיים ולצורכי הבית. בד בבד הוא לא עבד והעביר זמנו במשחקי קלפים. בנוסף, בשנת 2007 הורשעה החייבת (בת"פ (שלום-י-ם) 3839/05) בעבירות רכוש, מרמה וזיוף בשל גניבת 31 המחאות ממעסיקתה במעסדה בה עבדה כעובדת ניקיון, תוך כדי שהיא מזייפת את תחימת המעסקיה על גבי השיקים, מעבירה אותם למוטבים שונים ומשלשלת את תמורתם לכיסה. בגין עבירות אלו הושת עליה עונש של חצי שנה מאסר בעבודות שירות ופיצוי כספי למעסיקה בסך של 50,000 ש"ח, אותו לא שילמה. עוד לטענת החייבת, אין בבעלותה רכב, כספים ודירה, ואולם, לטענתה ייתכן והיא זכאית לפיצוי מאחיה המקיים את המשק החקלאי במושב שדות מיכה שהיה שייך להוריה, לפי חלקה בעזבון ההורים. כמו כן, עומד לזכותה פסק דין כנגד חברת הביטוח "מגדל", בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת דרכים, וטרם שולמו לה בשל עיקולים שהוטלו על הכספים.
3. באשר לעמידה בתנאי צו הכינוס, החייבת משלמת את התשלומים החודשיים שהושתו עליה כסדרם והגישה את הדוחות החודשיים במועדם. עם זאת החוקר מטעם הכנ"ר ציין כי החייבת לא חשפה בדוחותיה החודשיים את מלוא הכנסותיה, והעלימה מהכנ"ר את הכנסתה בסך של 200 ש"ח ליום שהיא מקבלת מעבודתה במשק בית בשלושה בתים שני ימי עבודה בשבוע. עוד ציין החוקר כי החייבת מקבלת תמיכה מאחותה בקניית מוצרים לבית בסכומים משתנים. החייבת גם לא המציאה מסמכים בהם יש להעיד על מצבה הכלכלי, נכסיה ונסיבות יצירת החובות כפי שנתבקשה לעשות. בשל העובדה כי חובות החייבת נוצרו בין היתר בגין אי תשלום פיצוי פלילי, כשעל חוב זה החייבת לא מסרה פרטים בתצהיר ההסתבכות שלה, כמו גם בשל הסתרת הכנסותיה ואי המצאת מסמכים, המליץ החוקר לדחות את בקשת החייבת להכריזה פושטת רגל ולבטל את צו הכינוס שניתן בעניינה.
4. בדיון שהתקיים ביום 19.09.11 טענה ב"כ הכנ"ר כי החייבת אמנם משלמת את התשלומים החודשיים וכך גם מגישה את הדוחות, אך זאת היא עושה במקבצים. משכך ובשים לב לחוות הדעת, ב"כ הכנ"ר ביקשה לאמץ את המלצות החוקר ולבטל את ההליך כנגד החייבת.
5. מנגד טען ב"כ החייבת כי החייבת כן ציינה את החוב שנפסק לה בהליך הפלילי במסגרת תצהיר ההסתבכות שלה. כך, גם אין ממש בטענה כי היא העלימה הכנסות, שכן מדובר בהכנסה זעומה בלבד שמתקבלת אצלה במזומן מעבודות שהיא עושה במשק בית. בד בבד היא הודתה כי לא פרטה שמדובר בעבודה בשלושה בתים שונים, אם כי לטענתה, היקף הכנסותיה מעבודות אלו אינו מגיע לסכום המצויין בחוות הדעת. גם העזרה שהיא מקבלת מאחותה לא הוסתרה והיא ציינה את הדבר במפורש בכל הדוחות שהגישה. באשר לטענת אי שיתוף פעולה עם הכנ"ר, נטען כי החייבת נתבקשה להמציא מסמכים מהתיק המשפטי שניהלה כנגד חברת "מגדל", והחייבת, כמו גם הוא עצמו, פנו אל עורך הדין שייצג אותה בתביעה, אך בשל שריפה שהייתה בארכיון המשרד, המסמכים טרם הגיעו אליה.
6. ב"כ החייבת הוסיף כי אין בעובדה שחלק מחובותיה של החייבת נוצרו בשל חיוב בהליך פלילי כדי למנוע את הכרזתה פושטת רגל. חוב זה ממילא לא ייכנס למסגרת ההליך, וגם אם יינתן לחייבת הפטר בסופו, החוב יעמוד בתוקפו. מה גם, שהכרזת החייבת פושטת רגל תסייע בכינוס כספי החייבת המוחזקים בידי חברת הביטוח ובידי אחיה, ותסייע בתשלום החובות לנושים ובכלל זה החוב למעסיקה שנפסק בהליך הפלילי. מעסיקתה של החייבת גם לא הגישה תביעת חוב בגין הכספים שהוצאו ממנה במרמה על ידי החייבת. שאר חובות החייבת נוצרו בתום לב וכתוצאה מניצולה על ידי בעלה לשעבר. כן נטען כי החייבת אם חד-הורית ומצבה הבריאותי אינו בכי טוב, והיא שיתפה פעולה באופן מלא עם הכנ"ר, הגישה את הדוחות כסדרם ושילמה את התשלומים החודשיים שהוטלו עליה במועדם.
7. סעיף 18ה(א)(2) לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") קובע כי בית המשפט יחליט בתום הדיון בבקשת החייב לפשיטת רגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת כונס הנכסים הרשמי, כי ניתן לדחות את הבקשה אם שוכנע בית המשפט כי היא הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו. במסגרת בחינת תום לבו של החייב יתן בית המשפט את דעתו בין היתר גם להתנהגותו של החייב, הן במהלך יצירת החובות והן לאחר מכן במסגרת הליך פשיטת הרגל עצמו (ראו ע"א 9782/05
טנג'י נ' קריספין, פורסם במאגרים [18.01.10]; ע"א 8973/05
תבין נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [22.01.07] ש' לוין וא' גרוניס
פשיטת רגל (מהדורה שלישית, ירושלים, תש"ע) עמ' 156). ההלכה היא כי אין כל הצדקה להכרזת פשיטת רגל לבקשת חייב אשר נוהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר ואינו משתף פעולה עם הכנ"ר או עם הנאמן שמונה על נכסיו או אינו עומד בתנאי צו הכינוס בעניינו (ראו פש"ר (מחוזי-י-ם) 977/04
שריקי נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [21.11.10]). חייב נדרש לשתף פעולה באופן מלא עם הכנ"ר, למלא אחר חובת הגילוי המוטלת עליו, להגיש דוחות הכנסות והוצאות במועד, להציג מסמכים להם נדרש, ולחשוף בחקירתו וכן בדוחותיו את כל נכסיו והכנסותיו, וכן את כל חובותיו והוצאותיו (ראו, למשל, ע"א 7994/08
גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [1.02.11]; ע"א 6021/06
פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [9.08.09]).
8. במקרה זה, עיון במסמכים שהגישה המבקשת במסגרת בקשתה להכרזתה פושטת רגל מעלה כי היא לא הציגה תמונה מלאה אודות הכנסותיה וחובותיה, בכך שהן החוב שנפסק כנגדה בהליך הפלילי והן הכנסותיה מעבודה במשק בית לא בא זכרם, לא בדו"ח על חובות ונכסים (טופס 5 לפי תקנה 6 לתקנות פשיטת רגל, התשמ"ה-1985) ולא בתצהיר שהגישה בתמיכה לבקשתה. בכך נהגה המבקשת שלא בתום לב ודי בכך כדי לדחות את בקשתה. ייתכן אמנם כי המידע נחשף על ידה מאוחר יותר במסגרת חקירתה לאחר מתן צו הכינוס, אך בעובדה כי המבקשת העלימה מידע חשוב זה טרם כניסתה להליך, די כדי להצביע על חוסר תום לבה באופן שיש בו להוביל למסקנה כי אין מקום להכריז עליה פושטת רגל (ראו ע"א 7113/06
ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [20.11.08]; פש"ר (מחויז-חי') 255/06
רביבו נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [31.12.09.]).
9. זאת ועוד. ההלכה היא כי חייב אשר הפעילות שהביאה ליצירת חובותיו הייתה בלתי חוקית, אינו זכאי להגנה במסגרת הפקודה, שאם לא כן יצא חוטא נשכר ( החוק (ע"א 6416/01
בנבנישתי נ' הכונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197; פש"ר (מחוזי-י-ם) 19140-07-10
תורגמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [25.11.10]). מקרה זה הוא מקרה מובהק של חייבת אשר יצרה לכל הפחות חלק נכבד מחובותיה בחוסר תום לב מוחלט ובעבירה, תוך גניבת המחאות ממעסיקתה, זיוף חתימתה, מסירת השיקים וקבלת תמורתם במרמה. העובדה כי חוב זה לא יכלל בהפטר גם במידה והחייבת תוכרז פושטת רגל ותקבל הפטר בסופו של יום, אין בה כדי לשנות מאומה מהמסקנה כי החייבת יצרה חלק נכבד מחובותיה בחוסר תום לב מוחלט ותוך ביצוע עבירות מרמה. החוב אמנם הושת על החייבת במסגרת הליך פלילי, אך הוא ניתן כפיצוי למעסיקה על הנזק שנגרם לה ממעשיה של החייבת. מה גם שאין בחיוב העונשי כדי לכסות את מלוא חובה של החייבת כלפי המעסיקה. הכרזתה של החייבת פושטת רגל על פי בקשתה עומדת, אפוא, בניגוד מוחלט לתקנת הציבור (פש"ר (מחוזי-י-ם) 4023/07
כהן נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [2.02.09]. וראה גם ע"א 4892/91
אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45; בש"א (מחוזי-י-ם) 3247/08
כונס הנכסים הרשמי נ' בן זקן, פורסם במאגרים [3.06.09]).
10. בשולי הדברים יצוין כי העובדה שבידי החייבת כספים המוחזקים לטענתה בידי אחרים, אינה מצדיקה הכרזתה פושטת רגל במקרה זה, ובידיה לפעול מול נושיה בדרכים אחרות, כמו גם במסגרת ההוצאה לפועל על מנת למצות את זכויותיה ולהעביר את כספיה המוחזקים בידי אחרים לנושיה.
בשים לב לכל האמור, בקשת החייבת להכריז עליה פושטת רגל נדחית, וההליך אודותיה מבוטל.
מתוך הכספים שהצטברו בקופת הכינוס, ינוכה שכר טרחת הכנ"ר והיתרה תועבר ללשכת ההוצל"פ. צו עיכוב היציאה מהארץ שניתן כנגד החייבת יבוטל בעוד 14 יום מהיום.
ניתנה היום, כ"א אלול תשע"א, 20 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.